צ'רציל הכיר בטעויות שלו, טראמפ לא: ראיון עם בריאן קוקס

השם של בריאן קוקס אולי לא הפך לשגור בקרב הציבור הרחב, אבל הפנים האקספרסיביות של השחקן המשובח מוכרות לכם משלל שוברי קופות לאורך השנים בהם "זהות כפולה", "אדפטיישן", "זודיאק", "כוכב הקופים: המרד", "הצלצול", "השעה ה-25", "רד" "טרויה" ו"לב אמיץ" בו כיכב בתפקיד ארגייל וולאס.

בשבוע שעבר הגיע קוקס לפסטיבל הסרטים הבינ"ל בחיפה לרגל סרטו החדש "צ'ר'ציל" בו הוא מגלם את דמותו של ראש ממשלת בריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה בשלושת הימים שקדמו להחלטה על הפלישה לנורמנדי. זו השנה השנייה ברציפות בה מגיע קוקס לפסטיבל לאחר שבשנה שעברה ביקר לכבוד סרטו הקודם "המטפלת", שהפך להצלחת ענק בישראל עם מעל 100 אלף צופים.

מה גרם לך להגיע שנה שנייה ברציפות לישראל?

"בשנה שעברה הייתי רק 24 שעות והתאהבתי בחיפה. עבורי היא דוגמה להרמוניה אפשרית בין יהודים וערבים, זה מציג את ישראל בצורה הטובה ביותר. היא מקום מאוד בריא. אז השנה חשבתי שאני רוצה לראות הרבה יותר מישראל וגם הבטחתי לאשתי להביא אותה הפעם. בביקור הזה הספקתי לבקר במצדה, בעיר העתיקה בירושלים, בים המלח ואפילו התפללתי בסוכה".

[*]

("התאהבתי בחיפה". בריאן קוקס, צילום: צביקה רוגר)

הופתעת מההצלחה של "המטפלת" בארץ?

"שימח אותי שהסרט היה להצלחה גדולה בישראל כי תמיד חשבתי שהוא סרט מלא חמלה והקהל בישראל הגיב לכך טוב מאוד. התגובה כאן הייתה הטובה ביותר שקיבלנו לסרט בעולם. זו הייתה חוויה מצוינת ואני שמח כעת לחזור עם 'צ'רצ'יל', שאני מרגיש שהוא אחת החוויות הטובות שהיו לי".

"צ'רצ'יל" של הבמאי ג'ונתן טפליצקי ("איש המסילה") מתרחש ביוני 1944. כוחות בעלות הברית ממתינים לחופי אנגליה להוראה לצאת לפלישה לנורמנדי, הצעד הראשון לשחרור אירופה מן הרודנות של גרמניה הנאצית, אבל צ'רצ'יל, אינו משוכנע שזה הצעד הנכון. האמריקאים, בראשות הגנרל אייזנהאואר, דוחקים בו לתת את ההוראה, אבל עיקש, מזדקן וחולה, צ'רצ'יל חושש שההיסטוריה תזכור אותו כארכיטקט של כישלון וטבח.

הסרט מתאר את צ'רציל מצד אחד כמנהיג גדול אבל גם מאיר את הצדדים האנושיים והבעייתיים שלו

"הוא היה המנהיג הטוב ביותר האפשרי בדיוק בגלל האנושיות שלו וזה מה שאנשים שוכחים. הוא היה אדם יוצא דופן, אבל הוא גם היה שחקן שיצר דמות כדי ליצור דמות של מנהיג. בשלב זה בחייו היה מותש למדי וסבל מדיכאון. היה לו התקף לב קטן, דלקת ריאות, הוא שתה הרבה. זה אדם מבריק אבל מאוד מסובך. החרדה מהמלחמה, האופן בו הוא חזה אותה והעובדה שהיא המשיכה עוד ועוד וגבתה מיליוני חיים לאורך השנים הפכה אותו לחשדני מאוד לגבי הרעיון של הפלישה לנורמנדי. הוא היה מודאג מאוד מאובדן החיים. אני יכול להבין את הדילמה שלו והדאגה שלו אבל גם את המוכנות שלו לבצע את המהלך. מהרגע שהפלישה החלה המחויבות שלו הייתה מוחלטת. הוא פשוט הלך עם זה וכל חרדה נקברה לצד הדרך". לצד מחמאות שקיבלת על הופעתך, הביוגרף של צ'ר'ציל התלונן כי הסרט לא מדויק היסטורית

"אף אחד לא יודע בדיוק מה הלך באותו זמן. למרות שיכול להיות שקבלת ההחלטות הייתה לאורך פרק זמן ארוך יותר ושזה לא היה אינטנסיבי כמו ב-96 השעות בסרט, זה מתאר את הלך הרוח. התסריטאית המוכשרת שלנו כותבת מדי שבוע על דיוק היסטורי ב'גרדיאן' אז היא הייתה מאוד ברורה לגבי כך שהיא מדייקת בעובדות".

למרות שבסרט זה מגלם קוקס את אחת הדמויות הנערצות בהיסטוריה, בעבר הוא התמחה דווקא בגילום דמויות של נבלים כמו אגממנון בסרט "טרויה", ויליאם סטרייקר ב"אקס מן 2", ג'ון לנדון מנהל מתקן הכליאה ב"כוכב הקופים: המרד", וורד אבוט, מנהל הסוכנות החשאית הנכלולי בסרטים "זהות כפולה" ו"זהות במלכודת", והפושע הנאצי הרמן גרינג בסרט "נירנברג" עליו קיבל את פרס האמי.

מה מושך אותך לגלם דמויות מסוג זה?

"כשאתה מסתכל על מישהו כמו גרינג אתה חייב להבין למה זה קרה לו? איפה האנושיות שלו הייתה ומדוע הוא הזניח אותה? הוא דמות מרתקת בעיניי. אני לא יכול לאהוב דמות כזו, אבל מעניין אותי כיצד הוא הפך לדמות כזו. הבנתי כיצד הוא הגיע לנקודה בה אין דרך חזרה לאחר שהוגלה במלחמת העולם הראשונה והוא וגרמניה חיפשו את מי להאשים והאשימו באופן בלתי נסלח את היהודים. הניסיון של להבין את המקום ממנו דמויות של נבלים פועלות מרתק אותי"

קוקס בעצמו הוא דמות פוליטית. ב-2007 כיכב בקמפיין של מפלגת הלייבור הבריטית, הוא היה תומך פעיל בעצמאות סקוטלנד ובשנת 2015 הודיע על פרישה ממפלגת הלייבור מאחר שלא עמדה בעקרונותיה הסוציאל-דמוקרטיים.

[*]

התייאשת מהתהליך הפוליטי?

"אין בי רצון לכוח פוליטי כי אני חושב שהוא משחית. אחרי שראיתי את טוני בלייר בוגד ברעיונות של המפלגה והמלחמה בעיראק שהייתה מגעילה איבדתי את האמונה שלי בפוליטיקה ובעובדה שאנשים לא שומרים על המחויבות בשמה הם נבחרו. הכוח משחית אותם. אני מאמין שכל אדם מסוגל לגדולה או להידרדר למקומות רעים, אבל הוא אחראי על כך. מה שמטריד אותי הוא כשאידאולוגיה נהיית מושחתת" .

בתקופה של צ'רצ'יל זה היה שונה?

"לזכותו של צ'רצ'יל הוא תמיד היה איש של עקרונות. למרות שבהתחלה היה לו מעשים של היבריס, הוא קיבל את הטעויות שלו והכיר בהן באופן פומבי. זה משהו שהרבה מנהיגים היום לא עושים. בחיים טראמפ לא יתנצל על הטעויות שלו כי הוא לא מכיר שהוא עושה אותן. צ'רצ'יל הכיר בזה וכך יכול היה לתקן אותן".