תאג"ד: ביקורת פרקי פתיחת העונה השנייה

Taagad Series Review

מתן יניב על "תאג"ד: ביקורת פרקי פתיחת העונה השנייה":
"מעלה חיוך וגם דמעה"

שתף/י

משחק דניאל גל יחזקאל לזרוב שירה נאור קובי פרג' מיקי לאון שראל פיטרמן

דרמה

ביקורת סדרה לתאג"ד: ביקורת פרקי פתיחת העונה השנייה מאת מתן יניב | כתב אתר סרט

ציון המבקר

"עולה על הציפיות"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

9.5/10

מדד פופולריות

4.9/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

כמעט 4 שנים עברו מאז שסוגרי השבתות המפורסמים בארץ חתמו את עונתם הראשונה. בזמן הזה הספקתי לסיים לימודים, להתגייס, לחתום קבע ולהשתחרר בכבוד. אך הנה עברנו 5 דקות אל תוך הפרק הראשון ואנחנו חוזרים אחורנית, מרגישים כאילו עבר חודש וחצי בלבד מאז הצפייה בעונה הראשונה. 10 דקות לתוך הפרק זה כבר מרגיש כמו לבלות מחדש עם החבר'ה מהפלוגה. בין אם זה החבר ההוא שתמיד מרים את האווירה (אור אדרי כעידן בן לולו הנהדר), הביישן האולטימטיבי (דין מירושניקוב כנועם פולצ'ק הגדול מכולם) והבחורה הקשוחה שמנסה איכשהו לשרוד את הג'ונגל הגברי (אין ליהוק יותר טוב משירה נאור בתור ליה קרני). הליהוק הגאוני הוכיח את עצמו לפני 4 שנים והפך את תאג"ד לסדרה ההיא שכולם מפיצים עליה מימז, מצטטים אותה וזה כמעט בלתי אפשרי לצופה הישראלי בימינו שלא להתאהב בה. הרעיון שהביא במאי ויוצר הסדרה ציון רובין היה ליצור יצירה שתמחיש את החוויה הצבאית על יתרונותיה ועל חסרונותיה תוך שמירה על אווירה פטריוטית אוהבת ומשפחתית מאין כמוה, חוויה שרובנו נגענו בה בשלב מסוים.

העונה השנייה נפתחת כאשר היחידה שבוזה ומרוסקת לוקחת את חפציה ועוברת לרמת הגולן, שם הפעילות מבצעית ומסוכנת הרבה יותר. אבל לא נראה שזה כל כך מעניין את חיילינו שבעיקר עוסקים בלנקות את המגורים החדשים, לריב עם המפקדים ולשמור על כלב סורי קטן בשם פיקאצ'ו. הכוכב הראשי של הסדרה תומר קאפון שגילם את דניאל אמריליו עזב, ולכן כבר מהפרק הראשון תופסות דמויות חדשות זמן מסך רב. הגיוני, צריך פרוטגוניסט חדש, צריך להוסיף איזה רומן אסור בין פקוד לפקודה, אבל נכון לפרק ה-3 הדמות החדשה של עומר חכים בעיקר שומרת דיסטנס מהצופה. אפשר לומר שכל הדמויות החדשות מרגישות כמו השוקיסט החדש שאף אחד לא באמת רוצה להכיר וגם לא באמת רוצה להכיר אחרים. אבל כסדרה ששואבת את כוחה העצום מהדמויות שלה, זה מעלה בי חשש כי רובין יתפתה להיכנס למלכודת 'גיבורים' וימלא את החלל ביותר מדי דמויות שבעיקר ירחיקו אותנו מהדמויות הישנות אליהן כבר התחברנו. סצנת השיא של הפרק הראשון היא סצנת פלאשבק קצרה המתרחשת בבית חולים. הדמויות שלנו, איתן בעיקר התבדחנו במשך כל הפרק, מקבלות גוון נוסף. כאן גם בא לידי ביטוי כשרונם של צוות השחקנים שנותנים הופעה שלא קלה לביצוע בסדרת דרמה-יומית בה מצטלם חצי פרק בכל יום. מכאן והלאה העניינים עולים עוד מדרגה ונראה כי רובין מאוד נהנה לעבות ואף לשנות את אופיים של חמשת החיילים הנמצאים במרכז העלילה.

הפרק השני הרבה יותר קצבי ומציג בפני החיילים אתגרים חדשים, בסיס חדש ונבל חדש (דור הררי בהופעה ממזרית מושלמת) המוצג לראשונה באחת הסצנות היותר טובות בסדרה. אבל דווקא אחרי הפרק השני בו האדרנלין חגג, הסדרה מורידה דופק ונותנת לנו פרק איטי, נטול אקשן, ובלי שום תחרות הטוב ביותר מבין השלושה. במקום ללכת קדימה, מחליט רובין לסגור את הקצוות שהשאירה העונה הראשונה בפרק מעורר חיוכים ולקראת סופו גם סוחט מעט דמעות. נכון לעכשיו, שלושת פרקי הפתיחה של עונה זו התעלו הרבה מעל לציפיותיי ועל אף שרובין סיפק לנו את סגירת המעגל לה ציפינו במשך 4 שנים עדיין נותרתי בציפייה דרוכה לפרקים הבאים. וכן, הבנו את האנלוגיה בין הלחץ שעברו יוצרי הסדרה ליצור עוד עונה לבין הלחץ שבן-לולו עובר עד לכתיבת שיר חדש. רק נשמח אם בבקשה לא תשאירו אותנו בקליף האנגר נוסף שיימתח במשך 4 שנים.

מתן יניב | כתב אתר סרט

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י