עקורים: ביקורת סדרה

Stateless Series Review

יבגני גרינברג על "עקורים: ביקורת סדרה":
"אפקטיבית ומעוררת מחשבה, אך לא שומרת על עניין לכל אורכה"

שתף/י

משחק איבון סטרהובסקי קייט בלאנשט דומיניק ווסט אשר קדי

דרמה

ביקורת סדרה לעקורים: ביקורת סדרה מאת יבגני גרינברג | כתב קולנוע

ציון המבקר

"מעוררת מחשבה"

דירוג הגולשים

0/10

מדד פופולריות

3.6/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

הסדרה בת 6 הפרקים "עקורים" (Stateless) בהפקת השחקנית קייט בלאנשט מבוססת על מקרה אמיתי מתחילת המאה, בו אזרחית אוסטרלית נקלעה למתקן מאסר מקומי לשוהים בלתי חוקיים והפכה שם ללא ידיעתה ל"סוס טרויאני" של ארגוני זכויות אדם. המקרה הכה גלים בתקשורת ובדעת הקהל וחשף במידה מסוימת את המתרחש בתוך מתקנים אלה. סופי (איבון סטרהובסקי, "סיפורה של שפחה") היא בת למשפחת מהגרים גרמנים, בחורה לא מאוזנת בנפשה שמחפשת את עצמה ומצטרפת לכת שמקדמת העצמה אישית. בפועל, מנהיגי הכת הם זוג מנוולים נצלנים (דומיניק ווסט, "הסמויה" וקייט בלאנשט) שגורמים יותר נזק מתועלת. אחרי טיפולם המסור סופי מנתקת קשר עם המשפחה שלה ובסופו של דבר מידרדרת למצב נפשי רעוע שמביא אותה למתקן מאסר יחד עם פליטים ממדינות עולם שלישי.

למרבה הפלא, אוסטרליה, שאזרחיה תמיד מוצגים כאנשים הנחמדים ביותר בעולם, היא מדינה עם מדיניות הגירה נוקשה, בדיוק כמו רוב המדינות המערביות. בעלי התפקידים שאמונים על אכיפת חוקים אלה לוקחים את עבודתם ברצינות רבה. קלייר (אשר קדי, "וולברין") היא פקידה במחלקת ההגירה שמתמנה בניגוד לרצונה לתפקיד מנהלת מתקן המאסר, אבל נחושה להצליח בו, אפילו על גבם של האסירים. ככל שהזמן עובר ובהשפעת ידידה העיתונאי, מחלחל בה הספק לגבי המהות האמיתית של עבודתה. הסדרה שמה דגש מיוחד על אכזריות נשית. בנוסף לקלייר, הבוסית שלה ומנהיגת הכת, בולטת לרעה הסוהרת הוותיקה במתקן. הדמות שלה לא מפגינה טיפת רחמים ולא זזה במילימטר לשום כיוון לאורך כל הסדרה. באחת הסצינות שני סוהרים מהוססים מחזיקים אסיר בזמן שהיא מכה אותו באכזריות והנאה. מי שעושה את הדרך ההפוכה מקלייר הוא קם (ג'אי קורטני, "מפוצלים"), בחור פשוט ואב לשלושה ילדים שמתחיל לעבוד כסוהר במתקן והופך בהדרגה למפלצת. למרות השכר הנכבד, הלחצים בעבודה גובים ממנו את המחיר האנושי, כשהוא נקרע בין מילוי תפקידו לניסיון לעזור לאסירים ואחותו פעילת זכויות האדם.

האסירים במתקן מיוצגים בעיקר על ידי אמיר, אב למשפחה שבורחת מאפגניסטן בחיפוש מקלט באוסטרליה. אמיר הוא הדמות שזוכה לטיפול העלילתי הנרחב ביותר, בזמן שהנרטיב של השוהים האחרים, שמגולמים על ידי אסירי עבר אמיתיים, מסתכם בעיקר בהמתנה לוויזה שלא בטוח שתגיע. צוות השחקנים מצוין ועושה עבודה טובה, כאשר הבולטת בפער היא איבון סטרהובסקי. כמו ב"סיפורה של שפחה", שם סרינה בגילומה היא הדמות הכי מורכבת ומעניינת, גם כאן היא הדמות המסקרנת ביותר ללא תחרות. השחקנית האוסטרלית, שהיא עצמה בת למהגרים פולנים, עשתה הסבה מתפקידים קלילים יחסית ב"צ'אק", "דקסטר" ו-"24" לדרמה ונראה שזה היה מהלך משתלם לכולנו. רק בפרק הראשון לבדו עוברת הדמות של סופי תלאות שדמויות אחרות לא עוברות בסדרות שלמות. למרות הניסיון להציג את עלילת הסדרה כהצטלבות של כמה סיפורים ודמויות שונות, המיקוד העיקרי הוא על הדמות של סופי. קווי העלילה הנלווים, שלעומת דמותה של סופי כולם פרי המצאת התסריטאים, לא זוכים לטיפול יסודי כמוה. במקום זה, יש עליהם העמסה של אירועים דרמטיים שנותנים לסדרה את מנת האקשן אבל פוגעים באמינותה. כל אירוע כזה מנופח למימדים מוגזמים. הטרנספורמציה של קם והמעשה האחרון שדוחף אותו מעבר לקצה מוצגים כמו הצטרפות ל"צד האפל" לכל הפחות. יש אפילו ניסיון בריחה מאורגן. למרות הבעיות של "עקורים", כמו נטיה לדרמטיזציה והזנחה עלילתית של חלק מהדמויות, זוהי סדרה אפקטיבית ומעוררת מחשבה שמכילה סצינות קשות לצפייה. על אף הניסיונות לייצר אקשן ודרמה באמצעות מהלכים עלילתיים בנוסח הוליוודי, הסדרה לא מעוררת עניין רב לכל אורכה וייתכן שניתן היה להגיע לתוצר תמציתי יותר בפחות מ-6 פרקים.

יבגני גרינברג | כתב קולנוע

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י