High Score: ביקורת סדרה

High Score Series Review

מתן נסטל על "High Score: ביקורת סדרה":
"חובת צפייה לכל מי שמחשיב עצמו כגיימר בנשמה"

שתף/י

משחק צ'ארלס מרטינט

תיעודי

ביקורת סדרה לHigh Score: ביקורת סדרה מאת מתן נסטל | כתב קולנוע

ציון המבקר

"נוסטלגיה מהנה"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

9/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

ברוכים הבאים לשנות השמונים. השנים בהן המוזיקה הייתה עוף זר, התלבושות והתסרוקות היו קאמפיות וכמה מהלהיטים הקולנועיים הגדולים בכל הזמנים יצאו לאקרנים. אך מה לגבי הטכנולוגיה של שנים אלו וספציפית משחקי הווידיאו? בנקודה זו, הסדרה התיעודית "High Score", שנוצרה על ידי פראנס קוסטרל, נכנסת לפעולה. הסדרה מציגה שישה פרקים שהמיקוד שלהם הוא בהתפתחות עולם משחקי הווידיאו - מראשיתו במכונות הארקייד שהיו פזורות בחנויות ומקומות בילוי ועד למשחקי המחשב והקונסולות שמלווים אותנו עד עצם היום הזה. מכלול האירועים בסדרה מוצג באופן עקבי עם התקדמות על ציר הזמן מראשית שנות השמונים עם נסיקתה וקריסתה המהירה של תעשיית משחקי הארקייד (המכונות הגדולות והמגושמות עם הג'ויסטיק שכל מי שמחשיב עצמו לגיימר היה בטירוף עליהן,) דרך פריצתה העולמית של חברת "אטארי" שהביאה עמה את טירוף המשחקים מהרחוב, אל הבתים בכל העולם מהמזרח הרחוק ועד לאמריקה. התופעה התפשטה כמו אש בשדה קוצים ובאופן שלא ניתן לעצירה כשאחד המשחקים המוכרים ביותר שידעה האנושות בהקשר זה היה פקמן, היצור החמוד, התמים והמוזר, ללא עיניים או הבעות פנים שפשוט אוהב ונהנה לאכול ולאכול ללא שובע. הרעיון המבריק נולד באופן מפתיע, ממגש פיצה שהיה חסר בו משולש בודד.

ככל שהעלילה מתקדמת והצופים נחשפים לשלל גווניה של מוזיקת האייטיז המשתלבת בין לבין, כולל בפתיח המגניב עם אנימציית הפיקסלים הנוסטלגית, הצופה נכנס לאסקפיזם מוחלט בו המשחק הופך למוקד תרבותי של ממש ולרלוונטי לא רק עבור גילאים צעירים. חברת "אטארי" האמריקאית מנסה לקדם את עצמה לשלב נוסף עם משחק מחשב המבוסס על הסרט ''אי טי – חבר מכוכב אחר''. ניסיון יצירת המשחק בזמן קצר ולחוץ כדי להספיק להגיע למכירות בזמן חג המולד אכן מצליח, אך הביקורות מנגד היו איומות ובכך למעשה עידן האטארי מגיע לסיומו. כשדלת אחת נסגרת, דלת חדשה נפתחת וכך חברת "נינטנדו" היפנית, מגיחה לאוויר. יש לציין כי לכל חברה היו את ה"מרגלים'' שלה שעקבו אחר התפתחויות המתחרה ולפי הראיונות השונים, ניתן בהחלט להבחין ביריבות מוחית מבריקה משני הצדדים. בכך, משחקים כמו דונקי קונג, טטריס ועוד, צוברים תאוצה בכל רחבי העולם. תעשיית משחקי הווידאו, שידעה עליות ומורדות לצד התפתחות מחשבי הבית, מקבלת עוד תנופה תקשורתית נרחבת על ידי אחד האירועים ההיסטוריים ביותר שידעה התעשייה עד כה - אליפות העולם של נינטנדו בשנת 1990 שהתקיימה בארצות הברית.

בשנות ה-90, כאשר המחשבים הביתיים החלו להיות יותר דומיננטיים, הן עבור צרכני הבית והן ברמת גופים ותאגידים עסקיים גדולים, היה ברור שמכונות הארקייד מתחילות לעשות את דרכן החוצה מהמגרש וכך גם משחקי האקשן הראשוניים שהיה חסר בהם מורכבות ואלמנטים הבלתי צפויים. בכך למעשה נולד ז'אנר חדש - משחקי התפקידים. כבר לא מדובר ביוזמת שחקן אחד ויחיד לנצח את המתחרה הממוחשב שלו, אלא ברמת מולטי שחקנים, סיעור מוחות, הפעלת דמיון ויצירתיות. משחקים כדוגמת Golden Axe, סטריט פייטר, משחקי ספורט מבית היוצר של EA Sports ועוד, החלו לצבור פופולריות עד לכמה רגעי שיא בהוצאת משחקים שוברי מוסכמות שיכלו להשאיר את קהל המעריצים ימים ושעות רצופים מול המחשב. שמות כמו DOOM הגאוני שנוצר על ידי ג'ון רומרו, מורטל קומבט, Dune, Heroes Of Might And Magic, וורקראפט ועוד, היו למעשה הברקים בסופת הרעם שהחלה אי שם בתחילת שנות ה-80 והמשיכה לעבר שנות ה-90 ובכך פתחה צוהר לאימפריית משחקים ביתית שהתפתחה ללא הפסקה. הסדרה מלווה בראיונות מעולים, קצרים ומבריקים של מוחות גאוניים ואמנים פורצי דרך שחשבו אחרת, ובעיקר מחוץ לקופסה. התוצר וההשפעה היו בגדר שינויים תודעתיים, התנהגותיים, חברתיים, נפשיים וכלכליים בדרך החשיבה וההתנהלות של בני הנוער, משקי הבית, חברות ענק וציבור שלם ברחבי העולם. "High Score" מביאה עמה חידוד מרשים ביותר להבנת צמיחתו של עולם משחקי הווידיאו ששואב לתוכו כה רבים מאיתנו. האפקטים והעריכה המוזיקליים, האנימציה וסרטוני הפיקסלים הנוסטלגיים, הראיונות השנונים והצבעוניים, האווירה הייחודית, כולם כאחד מביאים לצופה חוויה שונה ומהנה במיוחד. חובת צפייה לכל מי שמחשיב עצמו כגיימר בנשמה.

מתן נסטל | כתב קולנוע

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י