לופן: ביקורת עונה ראשונה

Lupin Series Review

יעל מאורר אליאב על "לופן: ביקורת עונה ראשונה":
"דרמת פשע קצבית שנוגעת בדילמות חברתיות ופוליטיות בצרפת של ימינו"

שתף/י

משחק עומר סי לודווין סנייה קלוטילד הם ניקול גרסיה

אקשן

ביקורת סדרה ללופן: ביקורת עונה ראשונה מאת יעל מאורר אליאב | כתבת סדרות

ציון המבקר

"קצבי ומעניין"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8.4/10

מדד פופולריות

3.7/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

"לופן", הלהיט הצרפתי הנוכחי של נטפליקס שמככב במקום הראשון ברשימת התכנים הנצפים בישראל, היא דרמת פשע המתרחשת בפריז של ימינו, ורצופה צילומים מרהיבים של העיר, שקסמה לא פג, בעיקר בתקופה בה אפשר לצפות וליהנות ממנה רק מרחוק. מקור ההשראה של הסדרה הוא סדרת ספרים שנכתבו בתחילת המאה העשרים על דמות של פורץ ג'נטלמן, אמן תחפושות שאיש אינו יודע כיצד הוא נראה באמת, המצליח לשטות בכולם, כל הזמן. ארסן לופן, הגיבור הספרותי שנוצר על ידי מוריס לבלאן, היה להצלחה מסחררת שהובילה לשורה ארוכה של עיבודים במדיומים רבים, שהאחרון שבהם הוא הסדרה שעלתה בנטפליקס בתחילת החודש. מה שמייחד את העיבוד הנוכחי הוא שכאן מדובר בצעיר שחור, אסאן דיופ (עומאר סי), בן למהגרים מסנגל, שרואה בדמות הספרותית מקור השראה: מעשיו בסדרה הם מחווה מודעת לסיפורים על ארסן לופן, שאותם הוא מכיר לפרטי פרטים. דמותו של לופן מהווה עבורו כלי לנקמה על הפללתו של אביו כשהיה נער. השם הצרפתי של הסדרה מרמז לכך שהגיבור חי בצלו של הגיבור הספרותי. ואכן, בפרומו לסדרה שומעים את קולו של אסאן אומר: לופן הוא הרבה יותר מספר. הוא הירושה שלי. הדרך שלי. הקול שלי. הקול של בן המהגרים השחור וירושתו הסימבולית מגיע דווקא מיצירה ספרותית שגיבורה נדמה במבט ראשון כהפך הגמור שלו: ג'נטלמן לבן החובש מגבעת ומונוקל בעינו. הפיכת הדמות הזאת לבחור שחור, בן מהגרים, רומזת על הפנים החדשות של צרפת הרב תרבותית. גם השוטרים המנסים לתפוס את הגנב המתוחכם מייצגים מגוון אתני.

במקור הספרותי מתואר לופן כמתחזה האולטימטיבי, המסוגל לשנות כל אספקט בזהותו. באחד הסיפורים, לופן מעיד על עצמו שהוא אמן השינויים האולטימטיבי, אך לעיתים הוא מאבד את עצמו, ועליו למצוא את עצמו מחדש. לעומת זאת, בסדרה, זהותו של אסאן דיופ יציבה ודמותו נחושה ונחרצת בהשגת מטרתה. הבחירה להפוך את הסיפור של ארסן לופן לדרמה על חוסר צדק והדרך להילחם בו, על שחיתות המגיעה לדרגים הגבוהים ביותר של אנשי הון חסרי מצפון, מתכתבת עם המקור הספרותי בו נהנה לופן להתל בעשירים מסתגרים ומרושעים, ולגנוב את רכושם. הסדרה משחזרת את המוטיב הזה בסצנה בה אסאן מצליח להתל באישה עשירה ולגרום לה לתת לו את רכושה היקר ביותר. הדו שיח ביניהם רומז לכך שאין זו גניבה מקרית. מקור הרכוש הזה הוא בעוול היסטורי, והגניבה היא מעין "תיקון" שלו. בבחירת השמות הבדויים שלו ובדרך בה הוא מהתל במשטרה ומנסה לחשוף את האויב העיקרי שלו, שגרם למאסר אביו, מתנהל אסאן דיופ על פי הספר. גם בחירת השם של בנו אינה מקרית וקשורה קשר ישיר לזהותו המסתורית של ארסן לופן. לכן, רק מי שמכיר את המקור הספרותי, יידע אולי גם ללכוד את הפורץ המתוחכם. האיש היחיד מבין צוות החוקרים שמקשר בין הנקודות גם הוא אוהד מושבע של הספרים על לופן. כך הופך הטקסט הספרותי לנקודת התייחסות של הרודף והנרדף כאחד. לופן הוא גיבור תרבותי, למרות היותו בצד ה"לא נכון" של החוק. גם מעשיו של דיופ, גיבור הסדרה, ומושא ההזדהות של הצופים, אינם "חוקיים", אך הנבלים האמיתיים הם דווקא אנשי החוק ובעלי ההון והשררה בדומה ללהיט הבינלאומי הקודם של נטפליקס "בית הנייר".

"לופן" לפחות בחלק הראשון של העונה ששוחרר לצפייה בישראל, מצליחה לשמור על קצב ועניין כמעט לכל אורכה. הפרק בו אסאן פונה לעיתונאית חוקרת שתעזור לו בחשיפת האיש שהביא לנפילתו של אביו, נוגע ומרגש במיוחד, בעיקר משום שהוא מזכיר לנו מהו מחירה של עיתונות חוקרת אמיצה מול שחיתות מובנית הפושה בכל המערכות. גם בתיאור יחסיו עם אם בנו, המגולמת בחן על ידי לודווין סנייה, יש רגעים יפים. אפשר לציין שאסאן, המוצג ככובש לבבות אולטימטיבי, יוצר קשרים עם נשים לבנות בלבד. הבחירה בעומאר סי, אחד הכוכבים הצרפתיים הגדולים כיום שזכה לפריצה הבינלאומית עם "מחוברים לחיים", מסייעת בחיבור הישיר ובהזדהות של הצופה עם דמותו של אסאן הכריזמטי. האם רומזת הסדרה שעתידה של צרפת בפרט ואירופה בכלל, טמון בדמות הבן של אסאן וקלייר, ראול, השילוב בין צרפת ה"לבנה" לצאצאי המהגרים אליה? האם טשטוש הגבולות בין ה"פושע" לאנשי החוק והפיכתו של הפורץ/מתחזה/נוכל מקסים לגיבור תרבות, מהלך המוכר לנו מסדרות וסרטים רבים, הוא גם הנושא של "לופן"? אכן כן. אבל בעוד שבסיפורים על לופן, הפורץ המקסים מאופיין בהיותו לא מאופיין, כלומר בכך שהוא זיקית המחליפה זהויות כמו מגפיים, הרי שכאן דווקא היותו של אסאן גבר שחור מסנגל הוא פרט מהותי בעלילה. ניתן לומר שהסדרה מספרת מחדש את סיפורו של לופן כגבר שחור, המסומן בדרך כלל ממילא כפושע פוטנציאלי על ידי גזענות לבנה, והופכת אותו על פניו. הפשעים שלו הם גם דרך לתקן עוול אישי וציבורי, בנוסף להיותם מקור פרנסתו.

יעל מאורר אליאב | כתבת סדרות

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י