בנות לנצח: ביקורת עונה ראשונה''

Girls5eva Series Review

יעל מאורר אליאב על "בנות לנצח: ביקורת עונה ראשונה''":
"קומדיה שנונה ומהנה על נשים, מוזיקה והצלחה"

שתף/י

משחק ביזי פיליפס פולה פל רנה גולדסברי שרה ברליס טינה פיי

קומדיה

ביקורת סדרה לבנות לנצח: ביקורת עונה ראשונה'' מאת יעל מאורר אליאב | כתבת סדרות

ציון המבקר

"מהיר ומהנה"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8/10

מדד פופולריות

3.7/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

הסדרה "בנות לנצח" (Girls5eva) מספרת על להקת בנות של להיט אחד משנות ה-90, גרסה פרודית של ה"ספייס גירלז", מינוס ההצלחה. אבל ה"נצח" הוא רק רגע חולף ומאז הלהיט הרגעי כל אחת עושה משהו אחר: אחת היא לסבית מוצהרת שהפכה להיות רופאת שיניים (פולה פל, "מחלקת גנים ונוף"),השנייה היא עקרת בית ואם איטלקייה-אמריקאית שעדיין גרה בבית של אחיה (שרה ברליס, זמרת ומלחינה מצליחה שיצרה ושיחקה בסדרה "הקול הקטן"), השלישית, הדיווה השחורה, מעמידה פנים שהיא מצליחה ועשירה אבל למעשה עובדת כמחסלת אווזים בשדה התעופה (רנה גולדסברי, "המילטון") והרביעית (ביזי פיליפס, "דוסון קריק", "קוגר טאון") התחתנה עם זמר מלהקת בנים, כחלק מגימיק מסחרי וממשיכה לדבוק באשליה שבן זוגה אכן מסור לה החמישית כבר אינה בחיים לאחר תאונה מוזרה. היוצרות מרד'ית סקרדינו ("קימי שמידט") וטינה פיי ("רוק 30") מספרות סיפור על חברות בין נשים שהצד הקומי והפרוע שלו מסתיר בתוכו גם מסרים רציניים יותר על היחס לנשים בכלל, ולנשים לא צעירות בפרט. הכימיה בין השחקניות עובדת בכל רגע על המסך והטיימינג הקומי שלהן מצוין. קאמבק של להקת עבר (מיתולוגית יותר או פחות) הוא נושא שהקולנוע אהב מאד לעסוק בו. "האחים בלוז" וספיינל טאפ" הן שתיים מהדוגמאות הבולטות ביותר. "בנות לנצח" מספקת את הגרסה הטלוויזיונית הפרועה והמצחיקה לסיפור הידוע הזה ועושה זאת באופן משכנע מאוד.

הסדרה נפתחת בכך שראפר בשם "ליטל סטינקר" (פרודיה על שמות במה כמו "ליל קים") מסמפל קטע מהשיר של הלהקה "נהיה מפורסמות לנצח". מכאן מתחיל הניסיון לחזור לבמה. הוא עובר דרך האמרגן הנכלולי שהחתים את הבנות על חוזה שנותן לו את כל הזכויות לשירים שלהן, הופעה אצל ג'ימי פאלון שבה הן מופיעות כזמרות רקע של הראפר, והופעה בקניון בו התחילו את הקריירה שהיום הרוס לחלוטין. הבנות לא נרתעות ומצלמות את ההופעה תוך אמירה ש"הקניון מת אבל אנחנו לא". בזיכרון הקצר של תרבות הפופ, זמרים ולהקות "מתים" מהר מאוד, אבל הם יכולים גם לקום לתחייה. כך גם פסנתר שקוף, כל מה שנותר מימי הזוהר של הדיווה של הלהקה, הופך לפסנתר "בלתי נראה" שצריך לשים עליו מפה כדי לראות שהוא קיים. כמו שהפסנתר שקוף, כך גם נשים מעל גיל מסוים. כשהבנות פוגשות כותב להיטים שוודי מתבודד שמתגאה בפרס המומצא ה"ביורקי" על שם הזמרת האיסלנדית ביורק, הוא כותב להן קודם שיר מחפצן שבו הן ה"חתיכות מהצד". ברוח הזמן, ולאור מחאתן, הוא כותב שיר חדש על נשים מעל גיל ארבעים שהן "בלתי נראות".

הסדרה מבקרת את הייצוגים של נשים בתרבות. האם נשים יכולות להיות רק אובייקט מיני או בלתי נראות? ומה תפקיד הגברים בחייהן בדימוי העצמי שלהן? בנות הלהקה מנסות לשחזר את הקסם של העבר ונזכרות שהאמרגן שלהן הקטין והשפיל אותן לפני כל הופעה על מנת "לדרבן" אותן. הן מחליטות לאמץ מודל אחר, "נשי" יותר, של פרגון הדדי במקום המודל ה"גברי" בו הגברים בעמדות כוח מקטינים ומסרסים את הכוח הנשי. בפרק מדובר במיוחד, מופיעה טינה פיי בתפקיד "דולי פרטון" או יותר נכון, דמותה של דולי פרטון כפי שהוזה אותה חברת הלהקה. מסתבר שהדימוי של דולי פרטון רחוק מהמציאות ומתבסס על ידע חלקי בלבד על הזמרת ועל בלבול בינה לבין אייקון קאנטרי אחרת. אפשר לומר שכל אייקון פופ או רוק הוא הזיה קולקטיבית או פרטית שלנו. אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מי האלילים שלנו, אבל למעשה המצאנו אותם מחדש לצרכינו. "בנות לנצח" מספקת גם שלל הופעות אורח של כוכבים בתפקיד עצמם מג'ימי פאלון ולארי קינג לג'ון סלאטרי כוכב "מד מן" שמופיע עם בנו האמיתי. "בנות לנצח" היא סדרה שנונה, מהירה ומהנה. היא בו זמנית מחווה לשנות ה-90 וגם סאטירה על איך נראה העשור ההוא מנקודת מבט עכשווית. הסדרה מציגה עידן של תסרוקות מגוחכות וכוריאוגרפיה מתואמת, בו ה"בית האמיתי" של MTV הוא הדבר החם הבא, עידן בו זמרת לסבית צריכה לשחק אותה סטרייטית, בו מילות השירים מיניות ומחפצנות ולאף אחד לא אכפת, כולל הזמרות ששרות אותן. האם העידן שלנו יותר מתקדם? בראי הסדרה, זה בכלל לא בטוח.

יעל מאורר אליאב | כתבת סדרות

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י